Thematic Dossiers

06 December 2005 Pr. John Anderson and Pr Robert McCormick

Ten Pedagogic Principles for E-learning

10 עקרונות פדגוגיים ללימוד אלקטרוני

נייר זה ממשיך מסמך קודם על מסגרת האיכות המקובלת עבור לימודים אלקטרוניים. הוא ממוקד על היבטים חזותיים של המסגרת ומאגד סט של עשרה עקרונות ליבה המביע בדרך חסכונית ונאה את הערכים הבסיסיים אותם ניתן להחיל לטווח ביטויי למידה אלקטרוניים (בין אם בכיתה במצב של בפנים אל פנים, במצב מקוון או בשניהם), ובעל משמעות בזוית הראייה של מגוון רחב של קהלים – מתכננים, מורים ותלמידים. עשרת העקרונות מתייחסים ישירות אל 6 האלמנטים של המסגרת המשותפת שלBecta  לאיכות הלימודים האלקטרוניים המתוארים למעלה, זאת אומרת התאמה אל תכנית הלימודים, עיצוב התוכן, תכנון, למידה, הערכה והוראה.

השיפוט של האיכות הפדגוגית צריך להיות בעל עקרונות בכך שכל החלטה ליצירת ושימוש בלימודים אלקטרוניים תהייה מבוססת על כמה עקרונות מוסכמים של הוראה ולמידה איכותיים, לנבוע מדעות ייחודיות לגבי מטרות החינוך (למשל, שהחינוך אמור להיות כולל הכל), ולהישמע תיאורטית המבוססת על מחקרי רעיונות למידה ופרקטיקה "מזוקקת" הנמצאת במוסדות החינוך השונים. מספר העקרונות מוגבל במכוון, אך הדרך בה כל אחד מהשחקנים הפעילים בתהליך (מעצבי התוכנה, המורים והתלמידים) יפנה אליהם תהיה שונה ובכך, אנו מציגים כאן את ההנחיה ואת אמת המידה לשיפוט העקרונות במטרה לטייב את השחקנים המעורבים ואת את אלה שסביבם.

קיימת הנחה מרומזת בגישת עקרונות זו שככל שיותר עקרונות מומחשים – כן ייטב ולהיפך. אולם יש להכיר בכך שמפתחי הלימודים האלקטרוניים עשויים אולי שלא לממש את כל העקרונות אבל חובה על ההוראה הנתמכת ועל פעילות הלימוד לפנות אל העקרונות החסרים. עקרונות חסרים אלו צריכים להיות נגישים כייעוץ למשתמשים (מורים או לומדים). גישה זו מכירה בעצמאות העיצוב וההוראה בכך שהמעצב יכול לספק למשתמש מגוון רחב של הזדמנויות בעיצוב אך במידה שלא, על המשתמש לפצות על הנגישות החסרה בדרכים אחרות.

מובן שקיימים חריגים לסוגים מסוימים של מוצרי ומצבי לימוד אלקטרוני כמו למשל השימוש בכלי ייצור של ICT שיש להם מיקוד על עיצוב מסוים ומכוונים להיות ש\בשימוש של מגוון רחב מאוד של דרכי שימוש של המשתמש. במקרה זה ייתכן שלא ניתן יהיה להשתמש ביותר מאשר מספר מצומצם של העקרונות ורק חלקם יהיה רלוונטי.

העקרונות צריכים לאפשר למעצב להתחיל בבניית חומרי לימוד אלקטרוניים ולשייך פעילויות בדרך שתגלם עקרונות של פדגוגיה. עליהם גם לעזור למורים בתהליך בחירת המקורות, תכנון ועיצוב ההוראה העושה בהם שימוש ותומכת בפעילות בעת ביצועה.

החלוקה בין מורה למעצב התוכנה אינה מוציאה מכלל אפשרות שהמורה יהיה מעצב/מתכנן בעצמו, אבל אז הם פועלים כמתכננים ולא כמורים. מצד שני אין החלוקה מניחה שהחומרים הדיגיטאליים או סביבת העבודה נקבעים בלעדית על ידי הפדגוגים. העקרונות הינם כלליים מספיק להנחות מורה, לדוגמא, בבניית הוראה ולימוד באופן כללי אך בברור שההקשר של עקרונות אלו הוא לתמוך בשימוש של הלימודים האלק' לסוגים שונים.

כל השחקנים המעורבים (מעצבים ומורים) חייבים לפנות אל צורכי הלומד. על כל פנים, הלומדים אינם ממוענים פסיביים, ובעצם, אחד מהעקרונות הפדגוגיים מביע את הרעיון שהלומדים הם חלק מהעניין. הלימודים אינם מתממשים אלא אם כן הלומדים מהווים סוכנים ומשתמשים "בסוכנות" בעצמם. תלמיד פאסיבי, שאינו משמש כסוכן ללימודים, מוגבל בהכרח בלימודיו.  לימודים פאסיביים הם ההפך ממה שמתרחש בלימודים במצבי לימודים אמיתיים, היכן שהלומדים בונים את הידע שלהם בעצמם. אם אין הם מבצעים את בניין הידע, אין הם לומדים כי ידע אינו ניתן להם והטעם בלימודים קונסטרוקטיביים ניטל. אין זה מיושם רק לפעילות אלא גם לבעלות ומעורבות ולכן נמצאת בלב העניין אותו צריכה הטכנולוגיה לתת למורה ולתלמיד.

חומר לימוד דיגיטאלי למשל, נמצא בסכנה של עידוד פעילות ללא הצורך "בבעלות" ומעורבות חשיבה מועטה (למשל ע"י קליקים בין מסכים הלוך ושוב). כך גם מורה, המניח שה ICT יעשה את כל עבודת הדרבון והגירוי של התלמיד, מבלי ליצור הזדמנויות לעידוד ותמיכה של מעורבות התלמיד יחטא אל המטרה ולא ייצור אווירת סוכנות אצל התלמיד.

חשיבות סוכנות התלמידים היא בכך שגם הם נושאים באחריות ובחובה לפתח את לימודיהם הם. לימודים אלק' חייבים לתמוך בהם בכך, בין אם דרך סביבת העבודה, החומרים או עבודת המורה.

אנו מאמינים שקיים יחס הדדי בין היקף המסגרת הפדגוגית שנבנתה אל עיצוב התוכנה לבין איכות השימוש שיעשה במשאב ע"י המשתמש. במלים אחרות, ככל שהנגישות והידידות בעיצוב גדלה, כך גדלה האיכות הפדגוגית. (מקובל לחשוב שמשאב שהוא "כה טוב" אינו יכול להיכשל בקידום הפרקטיקה הטובה ובשימושה). כאשר העיצוב מאפשר הזדמנויות צרות יותר לשימוש, הוא משאיר את המתרגל עם יותר עבודה לתכנון הניסיון החינוכי ולהגיע עם התלמידים לניצול יעיל של המוצר. (תוך ניצול העובדה שמורה טוב, יכול להגיע לתוצאות טובות גם עם כלים וחומרים שאינם מבטיחים) זוהי נקודת המתח שבין עיצוב הלימודים האלק' והפדגוגיה המגולמת בתפקיד המורה שהוא נקודת המשען של יחסים אלו. במאמר זה חיפשנו דרך ללכוד מתח זה ב 10 נקודות. ניסינו לבנות את העקרונות התומכים ב:

· פשטות, מובנות, משכנעים ועל כן – נוחים לשימוש.

· הבחנה בשונות שבין הכולל והאינדיבידואל, ועם זאת קשורים פנימית ולא מבודדים האחד מהשני.

· מבוסס על קונסנזוס, הסכמה כללית בכך שיפותחו ויוחלו דרך דיון  ןשותפות

· קידום תודעה איכותית ותומכת של ביטחון עצמי איכותי

· רגישות להקשר (קונטקסט) והתבססות על צורכי הלומד, תרגול בכיתת בית ספר, על מגמה לשיפור כלל בית הספר ועל פיתוח מקצועיות למורים

· להיות מושפעים מגישת איכות כתהליכי פיתוח מקצועניים

· חלק ממשפחת איכות ללימודים בבית ספר

· תמיכה והשלמת השיפור העצמי ותהליכים חדשניים

עשרת העקרונות הבאים אינם חצובים באבן, אך מוצעים לפתיחת דיאלוג ועוזרים לנו לשקף את תפקיד האזרח הלומד במאה ה 21.

עקרון 1: התאמה לתכנית הלימודים (Curriculum)

על הפדגוגיה להתאים ולהיות מכוונת את התכנית ההולמת דרך:

· מטרות ברורות (ברמה הולמת ובתצורת התמחות)

· כיסוי של החומרים הרלוונטיים

· הלימות אל פעילות התלמיד

· אופי ההערכה (במקום בו היא קיימת)

(מקובל שאולי לא תהיה חלוקה פשוטה בין כמה מאלמנטים אלו. למשל, לפעילות הסטודנט יכולים להיות אלמנטים של הערכה או חלק מהתוכן)

עקרון 2: כוללניות

הפדגוגיה צריכה לתמוך בפרקטיקות הכללה המבטאות במונחי:

· סוגים וטווחים שונים של הישגיות (כולל צרכים מיוחדים)

· נכויות פיסיות שניתן לתמוך בהן בכלי למידה אלקטרונית (למשל לתלמידים קצרי רואי או עיוורים)

· קבוצות חברתיות ואתניות שונות.

· מגדר (מין)

עקרון 3: התחייבות הלומד

הפדגוגיה אמורה לאתגר ולהמריץ את הלומד בדרכים שונות.

· חינוך, ז"א מטרה ארוכת טווח ולא רק העסקת או בידור לומדים מסוימים למרות שניתן, אף רצוי להשתמש בדרך של "כמו משחק".

· הנעה (מוטיבציה) בדרך של הנאה ורצון ללמוד ולהמשיך את השימוש במערכת הלימודים האלק' לצורך לימוד הנושא.

· בכך שלא תיצור רגשות עוינים ותגובות נגד הגורמים לירידת מוטיבציה באופן כללי או לשימוש במערכת האלק' במיוחד.

· יצירת מוטיבציה ע"י שיפור אווירת הלימוד בכיתה או בקהילה וליצור ניסיון חיובי הן למורה והן לתלמידים

עקרון 4: גישה חדשנית

יש להימנע ממצב בו תעלה השאלה למה להשתמש בדרך של לימוד אלק' בעוד שהגישה השמרנית מביאה לאון תוצאות (מזווית ראיה של ציונים). יש על כן להשתמש בתצורות דיגיטאליות רק כאשר הן מביאות גישות חדשניות שלא ניתן להשיגן בדרך אחרת.

במילים אחרות, הלימודים האלק' צריכים להיות מכוונים למטרה.

התכנון והיישום של החומר הדיגיטאלי או הסביבה, צריכים להיות חדשניים במובן זה שהם נוקטים בגישה חדישה ומגיעים למקומות של הפנמה או הטמעה שלא היה ניתן להגיע בדרך אחרת, ולבטח לא באותה רמת הישג.

עקרון 5: לימודים אפקטיביים

את העיקרון הזה ניתן להציג במגוון דרכים:

· ע"י שימוש במבחר גישות שיאפשרו ללומד לבחור את הדרך המתאימה לו, או מערכת בה ניתן לאפיין באופן אישי את יכולת וגישת הלימודים, או בדרך בה יוכל הלומד ללמוד כיצד לשפר את הישגיו ויכולת הלימוד שלו.

· ע"י הצגת עדות אמפירית של תוצאות אפקטיביות של הגישה הפדגוגית (כולל החומרים הדיגיטאליים)

· ע"י סיפוק מספר מאפיינים של לימוד טוב (סוכנות לימוד, אוטונומיית הלומד, עידו קוגניציה, ועידוד שת"פ בין לומדים

· ע"י הספקת לימודים אמינים (אמינים למצבים שמחוץ למסגרת הלימודים או פרספקטיבת ומצב הלומד) והדגמת נקודות מבט שונות לנושא

עקרון 6: הערכה מתפתחת

על הפדגוגיה לספק הערכה מתפתחת. ניתן להשיג זאת במספר דרכים:

· ע"י נתינת משוב מהיר העוזר לתלמיד לראות כיצד לשפר ובמה.

· ע"י אספקת הזדמנויות להערכה שוות לכל אדם, הנתמכת ע"י הבנת הקריטריונים או סטנדרטים של הדרישה.

· ע"י אספקת הזדמנויות להערכה עצמית, הנתמכת ע"י הבנת הקריטריונים או סטנדרטים של הדרישה.

עקרון 7: הערכה מסכמת

משמעות ההערכה המסכמת כאן היא בשימוש לדרוג התלמיד לצורך הנחיה ועזרה או לבחירה לצורך הזדמנויות עבודה ו/או חינוך עתידיות. למרות שלא לכל הלימודים האלק' יש את  ההערכה המסכמת (אך תהיה הערכה מתפתחת) היא חייבת להיות תקפה ואמינה (ז"א הערכה למה היא מכוונת במטרתה, עשויה כך שניתן להציגה כדרכים כמו של מומחים לעניין, או בבדיקות אמינות ותקפות מקובלות, נתינת תוצאת עקביות ללומדים מסוימים או בדרכים אחרות.

· מקיפה וכוללת ע"י מורים, לומדים ושותפים (לפי מה שמתאים)

· בעלת יכולת לעסוק ברמות הישג שונות

· חופשייה מהשפעות מוטות של רגשות הלומד

עקרון 8: עקביות ושקיפות

הפדגוגיה חייבת קוהרנטית פנימית ועקבית בכך שהמטרות, התוכן, פעילות הלומד וההערכה תואמים האחד לשני. החומר חייב להיות פתוח ונגיש בעיצובו. מכאן משתמע שרכיבי הלימודים האלק' יתאימו האחד לשני והתיאום יהיה שקוף בפנימיותו. לדוגמא: הפעילויות יהיו מתואמות עם המטרות וההערכה תעריך את המטרות. חייב להיות ברור למשתמש מה הוא אמור לעשות.

עקרון 9: קלות שימוש

לימודים אלק' יהיו שקופים וברורים בכוונה כמו גם בקלות השימוש באמצעות:

· היותם פתוחים ונגישים לכל

· היותם אינטואיטיביים וללא צורך בהנחיה צמודה (הן למורה והן ללומד)

· אספקת הדרכה מספקת ללומד וללא הצורך (במקרה של הלומד) בתרגול מקיף ונרחב. הלימודים האלק' צריכים לספק את הלומד והמורה כך שלא יצטרכו לחפש חומרי לימוד נוספים.

· הנחה נכונה לגבי מיומנותם של המורה והלומד בתחומי ה IT או תוספת הנחייה משלימה ומערכות ישירות.

עקרון 10: כדאיות כלכלית

הפתרונות הטכנולוגיים צריכים להיות מוצדקים, ברי השגה, ובעלויות נסבלות. השימוש בטכנולוגיות לימוד אינו ברירה זולה לקידום הזדמנות לימודית. ההשקעות צריכות לעמוד בדרישות כספיות במונחים של כדאיות כלכלית - חסכון ויעילות או במונחים של יכולות של הזדמנויות פדגוגיות והעשרה או בפגישת צרכים חינוכיים ומטרות שלא ניתן להשיגן שדרך אחרת. בכל מקרה, כמו ברבים מעקרונות אלו, יש דרכים רבות לחישוב הכלכלי וכדאיותו.

תורגם מ:

http://insight.eun.org/ww/en/pub/insight/thematic_dossiers/articles/quality_criteria/equality2.htm