שיטות לימוד והנחלה

גילוי - לימוד תכנים תוך ניסוי, תהיה וטעייה (מודרך)

יתרונות:

• לימוד חווייתי, זכירה טובה יותר.
• תלמידים פעילים.
• כל אחד בקצב שלו.

חסרונות:

• גוזל זמן רב.
• קשיי שליטה.
• הכנת חומרי למידה - גוזלת זמן רב.

הדגמה - ביצוע ע"י המדריך

יתרונות:

• תמונה אחת שווה אלף מילים.
• חיקוי המדריך.
• יצירת עניין.
• אמינות.

חסרונות:

• סכנת שלטון.
• קשיי שליטה.
• אבדן תשומת לב התלמידים.

המחשה - הסבר נושא מופשט ע"י תופעה מוכרת אחרת (דימוי)

יתרונות:

• כלי עזר להבנה ולהבהרה.
• יצירת עניין, שינוי אווירה.

חסרונות:

• הפעולה אינה מתבצעת פיזית.
• לא בטוח שכום יבינו - עולמות מושגים שונים לתלמידים שונים.

תרגול - ביצוע רצף פעולות בפיקוח המדריך וללא הוראותיו

יתרונות:

• התלמיד פעיל ועצמאי.
• הבנה מקסימאלית של החומר.
• אין צורך בנוכחות מדריך.

חסרונות:

• גוזל זמן.
• קשיים בשליטה.

הרצאה - העברת החומר באופן חד סיטרי

יתרונות:

• ניתן להעביר את ההרצאה בפני קהל גדול.
• המידע מועבר ברצף עם הפרעות מינימליות.
• קשיי שליטה מועטים.

חסרונות:

• פסיביות תלמידים.
• קלט נמוך.

דיון - לימוד בעזרת התלמידים, ע"י תשאול, הנחייה, ופיתוח הנושא שבדיון

יתרונות:

• למידה אקטיבית.
• מתח - הקשבה.
• קצב הלימוד מותאם לרמת חניכים.
• בקורת קליטה והבנה.
• הפריה הדדית.
• הנאה וכיף.
• פיתוח החשיבה.

חסרונות:

• הספק נמוך.
• מתאים למספר נמוך של תלמידים.
• סכנת סטייה מהנושא.
• סכנת אבדן שליטה.

אימוץ פרדיגמה מכוננת סביבת למידה מקוונת

ללמידה בכלל יש שתי גישות מפתח, ומתוכם עלינו לבחור פרדיגמה פדגוגית מרכזית, שבאמצעותה נגזור רציונל ואופן התנהלות סביבת למידה מקוונת:

(1) הגישה הביהביוריסטית ללמידה מדברת על רכישת שליטה אוטומטית במיומנויות. גישה זו תומכת בסביבה בה התרגול, ההסברים הדידקטיים המובנים של כל פרט, הם האפיון העיקרי. גישה זו מאפיינת מערכת חינוך נוקשה ודוגמתית, המתייחסת יותר לציבור לומדים הנחשב להומוגני מראש, ולא לפרט כלומד.

ב. הגישה הקוגניטיביסטתית עוסקת ברכישת הבנה של תכנים מושגיים, והיא פונה ללומד כפרט ייחודי בתוך קהילת לומדים. אלה הן תיאוריות ההוראה של Gagneא((Perry, 2002, Bruner (Bruner,1996) ושל Ausubel. Ausubel טבע את המושג "מארגן מקדים" –Advance Organizers המציג ללומד לפני כל שיעור את ההקשר (קונטקסט) הכללי, ובכך מסייע לו להטמיע מרכיבים של השיעור בסכמה רחבה יותר.

הגישות הקוגניטיביסטיות עוסקות בשלב הלמידה בו המידע, שהובא אל הלומד, הופך לידע, תובנה, מתחבר עם אשכולות הידע הקיים. שיטות אלה מנסות להאיר את 'הקופסה השחורה' שהם אותם תהליכים פנימיים, קוגניטיביים ורגשיים, המתרחשים בין שלב הצגת המידע לאדם לבין התוצר שהוא מפיק בעטים. הן מתמקדות בתהליכים שאי אפשר לצפות בהם ישירות, אותם תהליכים שהביהביוריסטים נמנעים מלעסוק בהם.

חוקר בשם זילברשטיין (2001) משלב בין הגישה הביהביוריסטית והקוגניטיביסטית וטוען כי סביבת למידה צריכה לאפשר ללומד שלושה דברים עיקריים:

(1)  הפעלת תכונות קוגניטיביות, הנוגעות לחשיבה ולהבנה, במטרה שהלומד יהיה ביקורתי, יצירתי, מסוגל לבחור בין אפשרויות שונות ומבצע חשיבה על חשיבה.

(2)  הפעלת תכונות בהיבט הרגשי, הנוגעות למוטיבציה ללמידה של הלומד, לכך שהלומד יהיה פתוח לשינויים, לראיית-על  ולקביעת סדרי עדיפויות.

(3)  הפעלת תכונות הנוגעות למיומנויות והרגלי למידה הנוגעות להגעה למקורות ידע, עיבוד מידע ונתונים והצגה ברורה של תוצר הלמידה.

על סמך זאת, מבסס זילברשטיין מודל המתאר 11 מאפיינים של סביבה לימודית, שעיקריהם:

· גמישות והתאמה

· עידוד בחירה

· סיוע

· פיתוח הערכה עצמית

· התנהלות דמוקרטית

· עידוד הנעה פנימית

· לימוד פתוח

· ניצול מידע שמחוץ לכתה

· שיתופיות, עידוד חשיבה

· עידוד אסרטיביות

· הצגה והנמקה

בנוסף, רבים אחרים מציעים סביבה אידיאלית ללמידה המכוונת להבנה, והפעם מכוונים את המאפיינים אל סביבות ממוחשבות, שכאמור למעלה, הן חלק מסביבה מקוונת. למשל, ווין וסניידר  (Winn & Snyder, 1996)מציעים את המאפיינים הבאים:

לימוד פעיל: סביבות למידה ממוחשבות מאפשרות ללומד ללמוד את הנושא באופן פעיל, תוך ניצול היכולת לבצע מניפולציות ופעולות שונות במידע המצוי במחשב. לפיכך, סביבות למידה החותרות להבנה מכילות לעתים קרובות סימולציות שבהן הלומד מתבקש להפעיל מערכת כלשהי.

טיפוח הבנה ומשמעותיות: היכולת לבסס את הלמידה במחשב על שילוב של טקסט, תמונה, קול וצליל (מולטימדיה) מאפשרת להציג את נושא הלמידה בהצגה רב-ממדית ולהתבונן בו באופנים שונים, ולפיכך עשויה לעודד הבנה.  

זיהוי טעויות חשיבה: סביבות למידה ממוחשבות 'חכמות' יכולות לנתח את ביצועי הלומד ולתת לו משוב שיסייע לו להבין טעויות של חשיבה או אי-הבנה. 

העברת הלמידה :(Transfer of Learning) סביבות למידה ממוחשבות רבות מאפשרות לשפר את 'העברת הלמידה' (כלומר, את היכולת ליישם עיקרון, מושג או אסטרטגיה שנלמדו בהקשר מסוים, להקשר שונה וחדש) בזכות היותן אינטראקטיביות.

מיקוד הקשב בלמידה: המחשב מעמיד לרשות המעצב מגוון תכונות המאפשרות למקד את הקשב של הלומד (צבע, צליל, אנימציה וכיוצא באלה). פעולות עיצוב, פיתוח יישום והערכה של מערכות ללמידה דרך האינטרנט דורשות ניתוח ובחינה מדוקדקים של דרכים לגיוס הפוטנציאל הטמון באינטרנט לטובת מטרות לימודיות, תוך שילוב עקרונות עיצוב חינוכי וסוגיות הנוגעות למגוון ממדים של סביבות למידה מקוונות (Khan, 2001) .

רבים אחרים טוענים, שרשת האינטרנט פותחת בפני הלומדים דרכי למידה חדשות התורמות להם במישור הקוגניטיבי ובמישור הבינאישי ומביאות להגברת ההנעה הפנימית ולהגדלת שביעות הרצון מתהליכי הלמידה (מזור, נחמיאס ומינץ, 2005). חינוך באמצעות סביבת למידה מקוונת, מהווה קרקע אידיאלית ליצירת גישה לימודית פעילה שכן לתקשורת מחשבים תכונות חשובות כגון: מהירות ואינטראקטיביות, נגישות מכל מקום ויצירת תקשורת עולמית בהן יחידים וקבוצות יכולים להשתתף באופן פעיל בלמידה אישית ובלמידה שיתופית.

אפיון למידה ממוחשבת אליבא Winn & Snyder, וניתוח מאפייני סביבת למידה על פי זילברשטיין ואחרים, כפי שתוארו למעלה, באים לידי ביטוי בסביבת לימודית מקוונת (רותם ואוסטר, 2006). ששת ההיבטים הבולטים, שהם יתרונה של סביבה מקוונת על סמך אפיון סביבת למידה, המועצמים מאד דווקא באמצעותה, בהשוואה לסביבת למידה אחרת, הנם:

(1)   הנגשת אפשרויות בחירה, גם ברמה האישית של כל לומד, וגם כמענה הטרוגניות קבוצת הלמידה.

(2)   דיאלוג מתמשך ואינטימי בין הלומד למורה.

(3)   הנגשת מצבי למידה פתוחים

(4)   ניגשות מרבית למקורות מידע ולמידע עדכני.

(5)   למידה שיתופית באינטנסיביות ואיכות גבוהים.

(6)   עידוד עבודה עצמאית, חשיבה מסתעפת וחקר אישי.

 ששת היבטים אלה  הם אבני היסוד באפיון סביבת למידה מקוונת והפעלתה, שכמובן, מופעלים בהצלחה גם ללא סביבה מקוונת. אך אופן הבעתם של מאפיינים אלה בתהליך הלמידה, בסביבה מקוונת, עשוי להעצים אותם, והם הבט מסוים על יתרון השימוש בסביבה מקוונת, לעומת למידה בסביבה שאיננה כזאת. בכל מקרה עלינו לשוב ולזכור, שהיבטים אלה אמנם מועצמים, לצד מאפיינים פדגוגיים מצויים אחרים, כתוצאה מאיכות ומקצועיות פעילות המנחה הפדגוגי - מורה המפעיל ומנחה את הלמידה, גם בסביבה המקוונת.

לצורך למידה בסביבת למידה מקוונת, יש לפתח את השימוש בשיעור מקוון – "מטלה לימודית מקוונת", שהיא הבסיס לכל הוראה בסביבה מקוונת.

טבלת השוואה

	גישה התנהגותית ביהביוריסטית	גישה קוגניטיביסטית	גישה חברתית
למידה	רכישת ידע: תופעות מיומנויות ומושגים. נעשה בדרך של שינון, חזרה ורכישת ניסיון. טיפול שטחי בידע (עיבוד חיצוני) והתקדמות שלבית.	בנייה מחדש של הידע. מתרחש תהליך ממושך, עם הרבה הזדמנויות, ותהליכים מגוונים המאפשרים לקשור ידע חדש לידע המוכר מראש.	בנייה משותפת של ידע וערכים מוגדרים באופן חברתי. הלמידה מתרחשת בהזדמנויות שונות על רקע חברתי. הבניה מתרחשת ביחסי גומלין עם אחרים והסביבה. עיבוד רב-רבדי של תכנים, דרכי למידה ופרשנות.
הוראה	העברה הצגת החומר שיש ללמוד. חלוקת החומר ליחידות קטנות, מהקל אל הקשה ולפי "קריטריונים דידאקטיים"	יצירת אתגרים. הדרכת התלמידים החושבים להבנה רחבה ומעמיקה יותר. התקדמות במושגים ובהכללות המעצבות את ההתנסויות השונות.	בנייה מחדש של הידע יחד עם התלמידים. הרחבת האפשרות לגבי מה ואיך ללמוד.
המורה	מבוגר, בעל הסמכות. מקור הידע בכיתה. עוקב אחר מילוי המשימות בזמן. מתקן תשובות ושגיאות.	כל אחד בעל ניסיון רב יותר בתחום הספציפי. מקור הלמידה – יחד עם התלמידים, החומרים השונים והסביבה. מתפקד כמדריך או תומך. יוצר הזדמנויות למידה ויחסי גומלין עם חומרים מעניינים ורעיונות שונים. שומע רעיונות ואמונות וער לדעות קדומות.	אותו דבר כמו בגישה הקוגניטיביסטית אך גם בונה מחדש רעיונות ויחסי גומלין עם תוצרים חברתיים ועם הסביבה. בונה מחדש פרשנויות לידע החברתי ושם לב לעמדות המעוצבות על רקע חברתי תרבותי.
עמיתים	לא נלקחים בחשבון	לא הכרחיים, אך יכולים לעודד את החשיבה, לעורר שאלות, לדרבן ביקורת.	חלק מתהליך ההבניה המחודש של הידע. עוזרים להגדרת הידע ולבדיקתו. עוזרים בהגדרת הזדמנויות הלמידה.
תלמיד	מקבל את הידע באופן סביל. עובד, שומע ומקבל הדרכה. ממלא את תפקידו בזמן ובלוח הזמנים הקבוע מראש.	בונה ידע באופן פעיל, בתוך "ראשו". הוא מקור לידע אישי וקבוצתי. בונה,יוזם, חושב פעיל, מפרש מעלה שאלות. מבין מסביר, מעלה שאלות.	בונה בשותפות את הידע, מקור לידע לעצמו ולחברי הקבוצה. יוזם,בונה, חושב פעיל מפרש מעלה שאלות. מבין מסביר, מעלה שאלות. מפרש את מסגרתו החברתית ובונה אותה מחדש.