שילוב אינטרנט בחינוך

רפי נחמיאס - דוד מיודוסר

(ד"ר רפי נחמיאס וד"ר דוד מיודסר הם חוקרים בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב).

לאור המודעות לפוטנציאל האינטרנט לשינוי ולשיפור בתהליכי הוראה ולמידה, אנשי חינוך רבים בעולם ובארץ מנסים לרתום את השימוש ברשת לשירות חזונם החינוכי ולשאיפתם להשגת מטרות לימודיות. פעילות זו באה לידי ביטוי ביצירה גדלה והולכת של אתרים לימודיים, וסביבות למידה מבוססות אינטרנט. כמו כן, בתי ספר רבים מצטרפים לקהל המתנסים בפרויקטים ייחודיים שבהם יש לרשת תפקיד מרכזי כמקור מידע, אפשור תקשורת, כלי יצירה או אמצעי להעברת אינטראקציות לימודיות. שימוש זה מעלה שאלות יסודיות הנוגעות בהיבטים בסיסיים של המעשה החינוכי כגון: תהליכים קוגניטיביים המתרחשים בעת הלמידה המקוונת, המבנה המתבקש של תכנית לימודים וחומרי הלימוד בעידן הדיגיטאלי, ואף תפקידי בית הספר בסביבה עתירת הטכנולוגיה.

שימושים מרכזיים

נסקור בקצרה מודלים שונים לסביבות הוראה מבוססות אינטרנט. מודלים אלו מסווגים לארבעה שימושים עיקריים באינטרנט.

1. כלי להפצת מידע.

המידע והטיפול בו (למשל, יצירה, העברה, שמירה, עיבוד, ואחזור מידע) הם לב ליבה של העשייה החינוכית. מאחר והמאפיין הראשון והברור של האינטרנט הוא היותו מאגר מידע ענק, יכולת הגישה למאגרי מידע, לספריות מקוונות, לעיתונים ברשת, למוזיאונים וירטואליים, ולאתרים לימודיים באינטרנט עשויה למלא תפקיד מרכזי בתהליכי למידה.

סביבות למידה מבוססות אינטרנט רבות פותחו כמאגרי מידע ייעודיים לחינוך במודלים הטיפוסיים האלה:

1.1 ספריות לאומיות דיגיטאליות

מוסדות ציבוריים וספריות לאומיות כמו, למשל, Library of Congress או Biblotheque, (הספרייה הלאומית של צרפת) פועלים לדיגיטציה של מאגרי מידע ואוצרות ידע ממלכתיים. לצדם פועלים פרויקטים של ספריות דיגיטאליות כמו, לדוגמה, פרויקט גוטנברג (Gutenberg Project) המציע אוסף מרשים של כלל הטקסט של מיטב הספרות העולמית או פרויקט בן יהודה בישראל. מסדי ענק אלו הופכים להיות ספריות לאומיות אשר הגישה אליהם קלה, פשוטה ואפשרית לכל אחד.

1.2 אנציקלופדיות דיגיטאליות

אנציקלופדיות מודפסות מוכרות היטב כמקור מידע מהימן עבור הלומדים והמורים. המקבילות להם, האנציקלופדיות הדיגיטאליות באינטרנט (כגוןYnet, Encarta on-line, Britannica on-line) מציעות אותו מידע בסיסי, מתוגבר במאפיינים הייחודיים של הטכנולוגיה: נגישות רבה יותר, מקורות מולטימדיה (הניתנים להורדה לשימוש עתידי של הלומד), קישורי פנים וחוץ לאתרי אינטרנט נוספים ועדכון מתמיד. אנציקלופדיה מזן חדש היא הויקיפדיה המאפשרת לגולשים לתרום מהידע שלהם להרחבת האנציקלופדיה ולהוספת ערכים.

1.3 אתרי ענק סביב נושא

אתרים אלה הנם שערי כניסה (portal) למאגר מידע ענק בתחום ידע מסוים. דוגמה ידועה היא אתר NASA המתייחס לנושאי אוויר וחלל או אתר Discovery Channel בנושאי מדע וטכנולוגיה. אתרי ענק אלה כוללים מגוון סוגי מידע, כולל כיסוי לאירועים בזמן אמת, מידע ארכיוני, תמונות לוויין בזמן אמת, מבזקי חדשות או משאבים חינוכיים למורה וללומד.

1.4 אתרים נושאיים

ישנם אתרים רבים המתמקדים בנושאים מסוימים מתוך תכנית הלימודים ואשר פותחו מלכתחילה למטרות חינוכיות. לדוגמה, Chickscope מציע אפשרות גישה למידע שנובע ממחקרים עדכניים שנערכו במעבדות אוניברסיטת אורבנה באילינוי. במעבדות אלה נעשה שימוש במכשור מדעי חדשני להדמיית תהודה מגנטית(MRI). אתר זה מכיל מסע מולטימדיה יומי במחזור התעברותו של אפרוח או מאגר מידע גדול של הדמיות הקשורות להוראת הביולוגיה. אתרים נושאיים רבים מופיעים בעברית באתרים, כגון: סנונית, אתר מטח ו-עמלנט.

1.5 עצמי למידה

למי שכבר מיומן ובעל ניסיון בשילוב האינטרנט בהוראה אין זה חדש ואולי מובן מאליו שניתן להעצים ולהעשיר את תהליכי הוראה ולמידה באמצעות התקשוב; להיעזר באנימציות, סימולציות, מאמרים, מצגות ועוד.. הנמצאים ונגישים לכל ברשת האינטרנט.

גם אין זה חדש עבור רבים שמורים שותפים לפיתוח תוכניות לימודים, שיעורים, יחידות לימוד וסביבות למידה מורכבות ברשת. זמן רב מוקדש לתכנון והכנת התוצרים. נשאלת השאלה: האם ניתן ליצור "ספריה מרכזית" של תוצרים/אלמנטים הניתנים לשיתוף ולשימוש חוזר עלי ידי מורים בקונטקסט דומה או שונה של הוראה?

הרעיון תופס תאוצה - בארץ ובעולם. רבים כבר מדברים על "עצמי למידה" (learning objects /LO). אתר דוגמא המרכז הן עצמי למידה והן קישורים אל אתרי מידע אחרים הוא האתר של אדיולינק (http://www.edulink.co.il)

2.       אפשר (facilitator) תקשורת

אפשרויות התקשורת החדשות שמעמיד האינטרנט לרשות מורים ותלמידים מאפשרים סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות. באמצעות הרשת תלמידים מתקשרים עם תלמידים רחוקים הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה תרבותית. מתאפשרת עבודת צוות ולמידה שיתופית עם עמיתים בתהליכים חינוכיים (למשל, בין סטודנטים, מורים, מומחים והורים). ותהליכי למידה מועצמים באמצעות כלי תקשורת רבי עוצמה סינכרוניים, כגון: צ'ט, שיחת ועידה, מסרים מיידיים, וא-סינכרוניים, כגון: קבוצות דיון, דוא"ל. דוגמאות לאתרים המספקים עזרה מתוקשרת במתמטיקה הם Tutornet (http://www.tutornet.ws ) או Ask Dr. Math, הנותנים שירות של תשובה לכל שאלה של תלמידים מורים.

דוגמאות של רשת תקשורת תלמידים שאפשר למצוא באינטרנט הן:

Global SchoolNet http://www.globalschoolnet.org

iEARN http://www.iearn.org

Web66. http://web66.coled.umn.edu

דוגמה לקהילה וירטואלית למורי מדע וטכנולוגיה אפשר לראות באתר מט"ר – מדע וטכנולוגיה ברשת (http://matar.ac.il) האתר מאפשר למורים אלו לקבל מידע שימושי מסוגים שונים ברשת, קורסים וירטואליים והזדמנויות לתקשורת עם עמיתים.

2.1 עזרה מקוונת בלימודים (ייעוץ מרחוק)

במצב זה תלמידים מתקשרים, באמצעים סינכרוניים וא-סינכרוניים, עם מורים ועם מומחים ברשת לקבלת סיוע בלמידתם. לדוגמה, תלמידים הניצבים מול קשיים בעת הכנת שיעורי בית יכולים להתקשר דרך האינטרנט עם מורה פרטי הנותן להם סיוע מיידי. היתרון בגישה זו המאפשרת תקשורת "אחד-על-אחד" הוא הסיוע המיידי המתאפשר ברגע שהלומד זקוק לו.

2.2       הרצאות אלקטרוניות (E-lectures)

מודל זה משתמש באינטרנט כאמצעי של תקשורת המונים. המומחה (למשל, מרצה, סופר, מפורסם, טייס חלל) זמין באמצעות כלי תקשורת (למשל, צ'ט, ועידת-חוזי, קבוצות דיון) לקהל רחב. לדוגמה, תלמידים בשיעור ספרות משוחחים עם הסופר שהם לומדים עליו, או תלמידים למדעים מתקשרים עם טייס חלל בעת שהוא מבצע משימות בחלל. לתקשורת עם אנשים שהם חלק מעולם הלמידה עשויה להיות השפעה חשובה על הנעת התלמידים ללמידה והפיכתה של הלמידה רלוונטית ומרתקת.

2.3 רשתות תלמידים

רשתות תלמידים היא דוגמה אופיינית לתקשורת "רבים-עם-רבים", אשר עבורה יש לאינטרנט פוטנציאל רב. במצב זה תלמידים ממקומות שונים משתמשים באינטרנט לתקשורת בין-אישית, לחילופי מידע ולשיתוף פעולה. האינטרנט משמש נקודת מפגש לתלמידים מאזורים ומתרבויות שונות וחיבורן האפשרי לפעילות בית ספרית. באמצעות התקשורת משמשים התלמידים אזרחים בכפר הגלובלי של עידן המידע ומפתחים מודעות ורגישות לעולמנו המגוון. לדוגמה, GLOBE היא רשת תקשורת עולמית של תלמידים, מורים ומדענים העובדים יחדיו בחקר ובהבנת היבטים אקולוגיים ותרבותיים של העולם.

2.4 קורסים משולבי אינטרנט

מודל פופולארי נוסף מעודד שימוש במעטפת אינטרנט הכוללת כלים (למשל, קבוצות דיון) לתמיכה בתקשורת בין עמיתים המשתתפים בקורס מסוים. ברוב המקרים מיושם מודל הוראה מעורב הכולל פגישות פנים-אל-פנים יחד עם פעילות ברשת. מרכיב האינטרנט מרחיב את פעילות הקורס אל מעבר למקומו ולזמנו הרגילים על ידי תמיכה במבחר משימות נוספות (למשל, קריאה ביקורתית, פרויקטים משותפים, דיונים ממוקדים מתווכי תלמידים) ושינוי דפוסי הפעילות הפדגוגית של הקורס. לדוגמה, בקורסים אקדמיים בפרויקט Virtual TAU באוניברסיטת תל-אביב דווח על עדות תלמידים אשר ראו שינוי בקורסים מ"14 פגישות שבועיות" (פגישה שבועית של כשעתיים) לקורסים בני "14 שבועות" (שבהם מתקיימת עבודה רצופה בין הפגישות השבועיות, עבודה מהבית, קבוצות דיון בהשתתפות סטודנטים ומרצים במהלך השבוע ועוד)(Nachmias et al., 2000).

3. מדיום ליצירה

האינטרנט הופך במידה הולכת ורבה, לסביבת יצירה. כלי יצירה ידידותיים להעברת חומרים לאינטרנט (למשל, עורכי דפי אינטרנט, מעבדי תמונה וקול) תומכים ביצירתיות וביזמות הלומדים ומאפשרים להם ליצור ולהפיץ יחידות אינטרנט אישיות ללא מתווכים ועם עזרה טכנית מינימאלית. דוגמה ללמידה תוך יצירה ברשת אפשר לראות בפרויקט של תיכון אוהל שם, שבו מורים ותלמידים מפתחים יחד אתרי לימוד במקצועות רבים. OSH. (http://www.osh.ramat-gan.k12.il).

מסגרות הוראה וירטואליות. מקורות חינוכיים רבים הנגישים באינטרנט, יכולים לשמש כאבני בניין למערכי שיעור ובסיס לקורסים מלאים. כיום, יש אתרים רבים המספקים פעילויות וקורסים לכל הרמות במגוון רחב של נושאים. תפיסת האינטרנט כסביבה לימודית זוכה ליותר ויותר תומכים, ומתארגנת במספר תצורות כגון, קורסים, בתי ספר וירטואליים, תארים אקדמיים שבהם הלמידה מתקיימת למרחוק, פרויקטים  בינלאומיים מרובי משתתפים וסביבות וירטואליות לחינוך לא פורמאלי.

4. מגמות נוספות

עדיין אנו מצויים בשלב מוקדם מאוד של תהליך הטמעת האינטרנט בחינוך, ולנוכח ההנחה שגם הטכנולוגיה משתנה במהירות, מצאנו לנכון להצביע על חמישה תחומים בחינוך, שבהם אנו צופים כי תחול התפתחות בעלת משמעות בעקבות שילוב האינטרנט: תכנית לימודים, למידה שיתופית, קהילות למידה, שפה חזותית, למידה מרחוק.

4.1 תכנית הלימודים

באתרי לימודים רבים רואים רק דוגמאות ראשוניות לאופי החדש של תכניות הלימודים; דוגמאות אשר נובעות לרוב מאינטואיציה של מפתחים ולא מתוך עקרונות תיאורטיים מוצקים. האתגר לפיכך הוא כפול. ראשית, יש לזהות, לנתח ולהכליל פתרונות מעשיים אלה כצעד ראשון בהגדרת גוף ידע כללי של עקרונות ותפיסות בפיתוח תכניות לימודים. בה בעת, צריך להשתכלל ולהתמקד במאפיינים הייחודיים של הטכנולוגיה החדשה, בכיוונים ובמודלים חדשים שנראים כמבטיחים לתמיכה בתהליכי הוראה ולמידה חדשניים.

כמות רבה של ידע תיאורטי ומעשי קיימת בתחום פיתוח תכניות לימודים המבוססות על טכנולוגיית הדפוס (למשל, בספרו הקלסי של Tyler, 1949, או בסקירה הממצה של Jackson, 1992). אנו מצויים כיום בעיצומו של תהליך ההגדרה של ייצוג המידע באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטאלית (לצד הספרים? במקום הספרים?). מעבר זה מסמן אפשרות לשינויים מהותיים בסוגיות מפתח הקשורות בתכנית הלימודים ואת הצורך לעדכן גישות מסורתיות ותיאוריות נוכחיות תוך מתן מענה לשאלות כגון:

 א. השפעת ריבוי המדיות וצורות הייצוג של הידע;

ב. שינויים בארגון ידע (למשל, ממבנה ליניארי והיררכי למבנה דמוי רשת ורב-שכבתי);

ג. מקור האחריות לפיתוח תכניות לימודים (למשל, מיצירת יחידות למידה של מפתח/מורה, לתכנית לימודים אישית של הלומד המורכבת מאוספים של יחידות ידע [עצמי למידה]);

ד. האם תכנית הלימודים הדיגיטאלית היא המשך טבעי לתכנית המסורתית או שינוי תפיסתי?

4.2 למידה שיתופית

תקשורת בין לומדים היא בלי ספק אחד הנושאים הפוטנציאלים להתחזקות בעקבות שילוב האינטרנט. תהליכי תקשורת בין לומדים נחקרו לעומק בסביבות למידה מסורתיות שבהן הלמידה השיתופית התקיימה פנים-אל-פנים. טכנולוגיות למידה מתקדמות ובראשן האינטרנט עשויות להביא עמן שינוי משמעותי בתצורה ובמהלך של הלמידה בקבוצות. הלמידה אינה מוגבלת למקום ולזמן, פעולות פנים-אל-פנים המתנהלות בו-זמנית המאפיינות עבודה בקבוצה מסורתית אינן קיימות עוד; התקשורת הבין-אישית מתבצעת באמצעות כלים טכנולוגיים. הדבר מאפשר לחברי הקבוצה למלא תפקידים שונים ואף להופיע בזהויות שונות על-פי מצבים משתנים. אופייה הא-סינכרוני של התקשורת מאפשר לחברי הקבוצה לדון בינם לבין עצמם תוך אפשרות של הכנה וניסוח מראש של המסרים, ללא לחץ המאפיין מפגש תקשורתי פעם-אל-פנים.

4.3 קהילות למידה

ניתן להגדיר קהילה לומדת כישות חינוכית חדשה המבוססת על שילוב בין שלושה מרכיבים:

· הממד החברתי - קהילה וירטואלית.

· הממד הטכנולוגי - קהילה המתארחת בסביבה וירטואלית.

· הממד החינוכי - קהילה המממשת רעיונות פדגוגיים מתקדמים.

אתרים רבים באינטרנט מגדירים את עצמם כקהילות למידה וירטואליות. אולם, ניתוח מדוקדק של אתרים אלו מגלה כי רבים מהם אינם בעלי כל המאפיינים החיוניים לתמיכה בקהילה וירטואלית לומדת, למשל, הם אינם מציגים את בניית הקהילה כמטרה; אינם עומדים בפני עצמם אלא כמשלימים מוסדות ממשיים; סביבתם אינה מעודדת מעורבות חברתית; הם אינם מציעים מצבים סינכרוניים מרובי משתתפים; והם חסרים במאפיינים פדגוגיים החיוניים ליצירת קהילה לומדת. עם זאת, מתפתחות כיום קהילות ברשת המוצעות כמרחב נוסף בנוסף למקום העבודה (או בית-הספר) והבית הכוללות את שלושת המרכיבים. קהילות אלו מפותחות על פי תפיסות חדשניות, ומציעות כלים מתוחכמים ופעילויות התומכים בסוגים שונים של תקשורת בין החברים בקהילה ומקדמים תהליכי למידה המבוססים על תחומי עניין של המשתתפים.

4.4 שפה חזותית

משחר האנושות הייתה השפה החזותית אמצעי חיוני שבני האדם השתמשו בו לייצוג העולם שמסביבם, רעיונות ורגשות. מציורי הקיר במערות האדם הקדמון ועד למציאות המדומה העכשווית חומרים חזותיים ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו. עם זאת, במשך מאות שנים היו המילה הכתובה והמודפסת הערוץ המרכזי לייצוג ידע ולהעברת מידע בכלל ובתהליכי הוראה ולמידה בפרט (Baron, 1997). תמונות שולבו בטקסט בעיקר למטרות המחשה או קישוט. כיום, טכנולוגיות המבוססות על מידע חזותי (למשל, קולנוע, טלוויזיה, מולטימדיה דיגיטאלית) החזירו את הייצוג החזותי למרכז הבמה בעוצמה רבה. אתרי אינטרנט חינוכיים המשלבים טקסט ואמצעים חזותיים הנם בעלי תפקיד פעיל בתהליך זה, כפי שניתן לראות בסוגיות המפורטות להלן:

· חודש מעמדם של החומרים החזותיים כישויות עצמאיות הנושאות מסרים תרבותיים. בדומה לתרבויות מוקדמות שבהן היה לחומרים ויזואליים תפקיד מרכזי בהעברת מידע וערכים (למשל, בציורי הפרסקו בכנסיות), הושב כיום מעמדם של החומרים החזותיים כיחידות העומדות בפני עצמן, אך בדרכים מורכבות ומתוחכמות יותר מבעבר (וידאו קליפים, קטעי סרטים. תמונות עם קישורים שונים וכו').

· מערכות סמלים ללמידה ועבודה בסביבות דיגיטאליות פותחו על בסיס חומרים חזותיים. התפתחויות אלה כוללות גיבוש לא ממוסד של מוסכמות כחלק מהתפתחות תרבות האינטרנט (לדוגמה, אימוץ של מוסכמות לדואר אלקטרוני וצ'ט כמו (-: או הריגשון שהוא מייצג J [סמלי הבעה Emoticons] או עיצוב צלמיות בדפי האינטרנט), וכן הגדרות רשמיות של שפות חזותיות מלאות לתכנות ולעיצוב.

· רפרטואר משאבי הייצוג מתרחב. חומרים חזותיים אינם מוגבלים עוד לתמונות נייחות. צורות ייצוג דינאמיות תלת-ממדיות ותמונות המתהוות בזמן אמת מספקות ממדים דינאמיים ואינטראקטיביים לסביבות למידה דיגיטאליות (תמונת לווין).

· פיתוח חומרי למידה המבוססים על שימוש בחומרים חזותיים המקדמים תהליכים חדשים של חשיבה חזותית (למשל, כתמיכה להבניית מודלים מנטאליים או לחשיבה באמצעות דימויים חזותיים).

הרחבת האפשרויות הלימודיות של לומדים בעלי צרכים מיוחדים. חומרים חזותיים, דימויים ומערכות סמלים מאפשרים שימוש בערוצים חלופיים נוסף על השימוש במילה הכתובה ובניתוח הפורמאלי המאפיינים למידה ממקורות טקסטואליים.

4.5 למידה מרחוק

טכנולוגיית הרשת תרמה ליצירת תצורות חדשות של למידה מרחוק. תצורות חד כיווניות מפנות מקומם לרב כיווניות. לדוגמה, ועידת חוזי (Video Conference) שבה משתתפים בצורה אינטראקטיבית לומדים רבים עשויה להחליף את שידורי הטלוויזיה החד כיווניים בהם אחד מרצה לרבים. קורסים ובתי ספר וירטואליים מציעים כיום דפוסים חדשים של למידה מרחוק. לאתרי האינטרנט שפותחו לתמוך בלמידה מרחוק, כמה מאפיינים:

· "בית ספר גלובלי" שהרעיון הגלום בו הוא האפשרות ללמוד קורסים מכל מקום, בכל זמן ובכל נושא. מרחב בית הספר, מועדי הלימוד, תכנית הלימודים הרשמית והיבטים ארגוניים, שוב אינם מהווים אילוץ לקבלת החלטות של הלומדים בבניית מסלול למידתם האישי.

· אפשר למצוא מגוון רחב של מארזים של קורסים, ממאגרים פתוחים של מידע משולבים בדפי עבודה ועד קורסים מאורגנים ומובנים היטב.

· טיפול במגוון רחב של נושאים, כולל נושאים מאוד ספציפיים או נדירים, ואינטראקציה עם מומחים ומרצים שלא היה אפשר לצפות כי יהיו זמינים בסביבות הוראה מסורתיות.

· אינטראקציה א-סינכרונית מעניקה מאפיינים ייחודיים לפעילות למידה. לדוגמה, דיון מסורתי שלרוב תחום בזמן ומקום, מועשר בממד חדש: הדיון מתפתח עם הזמן ומתקדם במחזורים; למשתתפים ניתנת ההזדמנות להרהר על רעיונותיהם ורעיונות האחרים; המשתתפים יכולים לתרום לדיון פי קצבם האישי, כל תרומה נרשמת וזמינה לאחרים; ומספר השותפים הפוטנציאלים לדיון עשוי לגדול במידה ניכרת.

התפתחויות אלו ואחרות מצביעות על מיזוג של הזדמנויות ממשיות לרתום את כלי הטכנולוגיה החדשה במרוץ אחר למידה לכל החיים, ומציעות לאוכלוסיות שונות מגוון של הזדמנויות למידה על פי רצונם וצורכם.

מקור: ד"ר רפי נחמיאס, וד"ר דוד מיודוסר "שילוב אינטרנט בחינוך". בתוך: עיונים בטכנולוגיה ובמדעים, גיליון 34 (מאי 2001), עמ' 3-6.

ד"ר רפי נחמיאס הוא ראש המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.

ד"ר דוד מיודוסר הוא ראש התכניות לתקשורת מחשבים בחינוך, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב.